לאחר דצמבר הוא חודש המכרזים והמפרטים הגיע הזמן לחשבון נפש קטן  לגבי כל אותם המפרטים אשר לצורך הגשתם הושקעו זמן ומאמצים לא מבוטלים כאשר בסופו של דבר העסק לא יצא לפועל.

אחת השיטות היותר יעילות שאני מכירה היא טיפול מיידי בכל מפרט המתקבל ובירור עמדתו של המבוטח לגבי המחיר המצוי והרצוי כתנאי כניסה לתחרות בין המבטחים.

השיטה הפחות יעילה היא להמתין עד לרגע האחרון ואז להציע מחירים גבוהים יחסית לשוק ללא התחשבות בתנאים המבוקשים ובהתניה לביצוע כל הדרישות שיוצגו על-ידי סוקר הסיכונים שטרם נשלח.

אני מציעה להתייחס בכל הכבוד הראוי לעמדתו של המבוטח ולבחון את המחירים האפשריים לסוג הסיכון המוצע לביטוח אצל מבטחים שונים.

אם המחיר שניתן להציע אותו גבוה מהמחיר הרצוי, חשוב להודיע על כך למבוטח ולשאול אותו אם הוא בכל זאת מעוניין לקבל את הצעת הביטוח.

ענף הביטוח, כידוע, מבוסס בראש ובראשונה על גורם האמון וסוכן או גם מבטח אשר מצליח לרכוש את אמונו של מבוטח לאורך זמן מגדיל את סיכוייו להשיג את הביטוח.

מניסיון אישי של יותר מ 30 שנים, השיטה של חיזור ארוך אחר מבוטחים רצויים עשויה להצליח לעומת גישה של ויתור או זילות במבוטח שאינו רוכש את הביטוח המבטיחה דבר אחד בלבד - המבוטח הנדון כבר לא ירכוש את הביטוח גם בשנים הבאות.

שלכם

קטיה שורצמן, יועצת לניהול סיכונים ומנהלת אתרים

הגולשים ומקבלי הטיפ מוזמנים לכתוב תגובות וחוויות