למה התכוון המנסח?
ביום 14 אוקטובר 2009
ניתן
בבית המשפט המחוזי בחיפה פסק הדין העוסק בביטוח כפל
בין פוליסות
לביטוח אחרית חוקית כלפי צד שלישי ופוליסות לביטוח חבות מעבידים.
ת"א
177-03
דואניס
משה נ'
מתמור
בע"מ
ואח'
בית
המשפט
מצא
קיומו של
ביטוח
כפל בין
פוליסות
לביטוח
חבות
המעבידים
שהוצאו
בחברות
ביטוח
שונות
ובין
ביטוח
אחריות
חוקית
כלפי צד
שלישי
לפי היחס
שבין
גבולות
האחריות
לפי
הפוליסות.
מדובר
בפגיעה
של עובד
חברת כח
אדם
שנפגע
במפעל בו
עבד שהיה
שייך גם
למשקי
הדרום
ועל כן
נמצאו
פוליסות
אחדות
לביטוח
אחריות
חוקית.
אחת
הפוליסות
היתה
הפוליסה
לביטוח
חבות
המעבידים
של חברת
כלל
שכללה
סיג לפיה
היא תחול
כאשר אין
פוליסה
אחרת
המכסה
אחריות
זו.
תנאי זה
מנע
שיתופה
של חברת
כלל
בביטוח
כפל לפי
הפוליסות
לביטוח
חבות
המעבידים
אולם
אפשר את
שיתופה
בחלקות
אחריות
לפי
ביטוח
אחריות
חוקית
כלפי צד
שלישי
וביטוח
חבות
המעבידים
הואיל
ואין
מדובר
באותה
אחריות.
השאלה
המתעוררת
היא לגבי
כוונת
החתם
שניסח את
התנאי
הנדון,
האם
הכוונה
היתה
לביטוח
כמוצא
אחרון
לחבות
המעבידים
בלבד או
במוצא
אחרון
לכל
ביטוח
אחריות
שהוא
בכלל?
אם זו
הכוונה
היתה לכל
ביטוח
אחריות
שהוא,
הרי
שהניסוח
היה אמור
להיות
מעט שונה
ולהבהיר,
כי
הפוליסה
לא תחול
כאשר
קיים
ביטוח
אחריות
אחר מכל
סוג שהוא
המכסה את
אחריותו
של
המבוטח
כאשר
התוספת
המתבקשת
היא,
לאפשר
כיסוי
ביטוחי
לסכום
ההפרש
(אם
קיים)
בין
גבולות
האחריות
לפי
הפוליסה
לבין סך
כל
גבולות
האחריות
לפי
הביטוחים
האחרים.