היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

היסטוריה

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 


 

לסיכום

פתח דבר

 לימוד ההיסטוריה

היסטוריה בעולם הישן
תולדות התחרות בחו"ל
תולדות התחרות בישראל
תרומת הביטוח ל ישראל
חברות שהוקמו ע"י סוכנים
היסטוריה של ביטוח חיים

פוליסת 1740

ללוידס
ביטוח ימי 1767
הרישיון של חברת "יהודה" 1921

הזמנה להקמת "הסנה"

על הסנה

לוגו הסנה

2 פוליסות הסנה משנת 1944

ביטוח עובדי קק"ל מכתב ב"ג
ד"ר משה ו. ארהרד
רישיון חברת "ציון" 1929
ברכה של "יהודה" ל"דבר"
שטר של יהודה משנת 1936
תעריף חיים של "ציון" 1936
פוליסה של סוכנות דיזנגוף
חוזר ילדים 1934 לסוכן נחמה
פוליסה של "ציון" 1939
פוליסה בלוידס 1939
מכתב מגדל משנת 1939 בגרמנית

פוליסה ב"המשמר" משנת 1940

קבלות ציון 1947-1948
1954 מגדל - ארהרד

פוליסה של "מגדל" 1954

ביטוח חיים כתוספת לק"ג 1958
פוליסה של "מנורה" 1959
פוליסת דירה מגדל 1960
מכתב המשמר משנת 1962 בגרמנית
יהודה ע"י המשמר ביטוח דירה 1962
פוליסת ביטוח דירה בללוידס 1962
הרישיון של שלמה אליהו
פוליסת חובה ב"נורוויץ'" 1978

רישיון הביטוח של מיכאל נחמה

 ביטוח רכב לפני הפוליסה התקנית
פוליסת דירה "שלוח" 1983

מי צריך פיקוח על הביטוח?

פוליסות באדיבות סטארסופט

 

הספר של חברת הביטוח שמשון


הקשר הביטוחי בין הראל ומאיר דיזנגוף

 

 

הרישיון של אליהו משנת 1965

 

הרישיון של שלמה אליהו לפעול כחברת ביוח חתום ע"י איתן אבניאן

 

 

נספח ביטוח חיים לקופת גמל 1958

 

 


קופ"ג "אהל" לחברי הסתדרות המורים

פנקס הביטוח למורה -

מורה דרך לענייני ביטוח




תוכלו לראות מה היה מספר הביטוחים והביטולים של מבוטחי בשנים שבין 1946 עד 1949, כמה שולם בגין מוות ומזה בשל נפילת חברים במלחמת השחרור. כן ניתן ללמוד שלא כל חברות הביטוח שילמו ליורשי הנופלים.


 ועד 12 הנאמנים מחליט כיצד יושקעו הכספים


ביטוח משולב בחיסכון לתיכון

 

 

 

 

פוליסה לביטוח רכב של נורשיפקו - לביא

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 

 

ההיסטוריה של הביטוח
מאת: קטיה שורצמן יועצת לניהול תביעות ביטוח וניהול סיכונים

 

מה שרצית לדעת על ביטוח ולא העזת לשאול

קליפ חברות  בעבר מונחי ביטוח מסע בזמן ניהול סיכונים וביטוח בתקופת המקרא
  פעילותה של חברת ג'נראלי בישראל
    
לזכרם
שלום שניידמן

שלום שניידמן

איתן אלסנדרו נשיץ

איתן אלסנדרו נשיץ

אהוד נבות  

אהוד נבות

עו"ד יונתן גרוס

עו"ד  יונתן גרוס

מירלה בן זמרה

מירלה בן זמרה

אלתר לוין, חלוץ הביטוח בא"י

אלי בוכוולד
 

 
 



 

 

אלי בוכוולד

חגי טוקר

חגי טוקר - לזכרו

מאיר דיזנגוף
מאיר דיזנגוף
גם הוא במבטחים

זאב ז'בוטינסקי, סגן נשיא וגזבר של "יהודה" חברת הביטוח הראשונה - מאת יעל שחר שריד באדיבות מכון ז'בוטינסקי
ז'בוטינסקי-קריירת הביטוח וכתב ידו

רמי טייבר

 

רמי טייבר

טל ברודי היה סוכן

פלתורס, המבטח הוותיק ביותר
פלתורס - המבטח הוותיק ביותר

זאב וינר
לזכרו של זאב וינר

מדריך ביטוח אש משנת 1931

מיקי ברקוביץ סוכן ביטוח


דירה 1947

מיכה רוזנבלט
מיכה רוזנבלט

מדריך ביטוח משנת 1951

נדב פרג

הסופר ליאו פרוץ ששימש כאקטואר בחברת מנורה

 

 

 


ליאו פרוץ
אקטואר במנורה

חזי מנדלאוי, ז"ל

חזי מנדלאוי, אדם נדיר וסוכן מקצוען

אלכס פלד, ז"ל

לזכרו של אלכס פלד

עו"ד גידי גלבוע ז"ל

 

 

 

 

 

 

עו"ד גידי גלבוע

יחיאל רבינוביץ

יחיאל רבינוביץ

פרידה מדורי נחום


יעקב שריר - המכללה לביטוח

עו"ד דינה ברס

אמנון הירשפלד, ז"ל אברהם רייף, נשיא לשכת סוכני הביטוח, ז"ל    
אמנון הירשפלד, ז"ל אברהם רייף, ז"ל    

 

 קיצור תולדות חברת הביטוח כלל

פתח דבר

 

רבים מהעוסקים בענף אינם ערים לעובדה שמקצוע הביטוח הוא מן המקצועות העתיקים בעולם. אף במקומותינו עסקו בביטוח עוד בתקופה הקדומה, נושא הביטוח נזכר כבר בחוקי חמורבי. הרב סליי כתב ספר בשם "הביטוח בהלכה".

 

במצרים העתיקה היו מועדוני קבורה של כוהנים. מקורו של ביטוח הרכוש בהלוואה מיוחדת שיורדי הים היו לווים מה"שולחני" (אביו של הבנקאי בן זמננו).

 

אם יורד הים היה חוזר בשלום מהמסע הימי היה מחזיר את סכום ההלוואה בתוספת אחוז מסוים שנועד לכסות את הסיכון שלקח על עצמו השולחני למקרה שיורד הים לא יחזור עקב אסון שיקרה לו בים.

 

הערה מאת האקטואר אבישי לוביץ: "שולחן החלפנים אכן נקרא באיטליה של ימי הבינים באנקה וכאשר השולחני לא היה מסוגל לעמוד בהתחיבויותיו היו שוברים את שולחנו (פיזית או בצורה מטפורית).

 

שולחן שבור היה באנקה רוטה banca rotta ומכאן הבטוי בנקרוט , bankruptcy בשפות אירופה לפושט רגל.

ביוונית שולחן הוא טרפזי τραπέζι (ומכאן שם הצורה הגיאומטרית) ועל כן בנק הוא טראפזה Τράπεζα.

 

 כפי שתוכלו לראות בהמשך הדף, במרוצת השנים עסקו בביטוח דמויות כמו פראנץ קפקא שהועסק כמשפטן של חברת הביטוח ג'נראלי ובארץ זאב ז'בוטינסקי, מאיר דיזנגוף ובני דורם כבר אינם יכולים למכור לכם פוליסת ביטוח. אבל טל ברודי למשל, עוסק בביטוח ותוכלו לבקר באתר הביטוח שלו ולהתרשם בעצמכם.

 

לימוד ההיסטוריה של הביטוח

 

לימוד ההיסטוריה של הביטוח מעניין משני טעמים. בבחינת התחרות בענף אנו רואים בסקירה לאחור, כי לפחות בעניין התחרות בענף אין חדש תחת השמש, ואכן נמצא שיש מה ללמוד גם מניסיונם של המבטחים בנושא זה בארץ ובחו"ל.

 

תדמית הענף שבימים כתיקונים אינה חיובית משתנה פתאום במאה ושמונים מעלות אם חס חלילה קורה אסון (כמו שיטפונות חורף 1992) או מלחמה (למשל מלחמת המפרץ הראשונה) ואז פתאום יש עדנה לתדמית הענף וכמעט כל אחד מתחיל להתעניין ולשאול מה מכסה הביטוח.

 

מכאן יוצא שאפשר וניתן ע"י הצגת ההיסטוריה ולימוד הישגי הביטוח לראות את תדמיתו האמיתית של ענף הביטוח בעולם ובישראל.

 

ללוידס    Lloyds

 

לאתר הבית של תאגיד "ללוידס"תאגיד ביטוח הפועל ברחבי תבל ב - 189 ארצות  ועוסק בתחומים שונים ומגוונים של ביטוח כולל ביטוח ימי, אווירי, ביטוחי לוויינים, ביטוח חיים, אחריות חוקית, רכוש ועוד.

 

תחילת התאגיד בבית הקפה של אדוארד ללויד שנפתח בלונדון בשנת 1688. לבית הקפה היו מגיעים רבי חובלים, סוחרים ובעלי אוניות ונתנו בו את אמונם בהעברת ידיעות הקשורות בספנות והמקום הפך למרכז של ביטוח ימי.

 

תאגיד ללוידס אינו חברת ביטוח אלא מהווה שוק ביטוח המרכז חברים המספקים את ההון הפיננסי הדרוש לפעילות בכך שהם מקבלים על עצמם את הסיכונים לפי שיקול דעתם הבנתם באמצעות סינדיקטים שפועלים בהתאם להתמחות של כל אחד מהם. חברי ללוידס נושאים ברווחים או בהפסדים ואין ביניהם ערבות הדדית, כלומר חבר אחד אינו נושא שותף בהפסדיו של חבר אחר.

 

החברות בללוידס דהיום מורכבת מחברות, יחידים הנקראים גם "שמות" ותאגידים. כל חבר עשוי  להשתתף במספר סינדיקטים או בסינדיקט אחד בלבד.

כל סינדיקט מנוהל ע" סוכן מנהל. קיימים 66 סינדיקטים הפועלים בשוק הביטוח ומתמחים בסוגי ביטוח שונים כמו ביטוח ימי, אווירי, ביטוחי קטסטרופה, אחריות מקצועית ורכב מנועי וכן סינדיקטים המתמחים בסיכונים מיוחדים ותופרים כיסוי ביטוחי לפי צרכי המבוטחים.

הסוכנים המנהלים את הסינדיקטים מעסיקים צוותי חיתום ומחויבים שלא לעסוק בכל עיסוק אחר. סוכן מנהל עשוי להיות אחראי לניהולם של סינדיקטים אחדים.

הקשר עם הלקוחות נעשה באמצעות תווכנים מורשים של ללוידס (ברוקרים של ללוידס). התווכנים מנהלים משא ומתן בשם המבוטחים להשגת תנאים ומחירים משופרים. כיום פועלות 168 חברות של תווכני ללוידס  כאשר חלק ניכר מהם מתמחה בסוגי ביטוחי ייחודיים. 

 

נציגת ללוידס בישראל: עו"ד סיגל שלימוף רכטמן, כתובת משרדה בית גיבור ספורט, דרך מנחם בגין 7 רמת גן

טלפון: 03-6122233

פקס:03-6123322

דואל:   sigal@goslaw.co.il
 

 

פוליסת ללוידס משנת 1740

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 פוליסה לביטוח ימי מיום 11/9/1767 באדיבות כדורי חכם-אהרון

 

פוליסה לביטוח ימי מיום 11/9/1767 באדיבות כדורי חכם-אהרון. הפוליסה כיסתה בשם "האל והבתולה הקדושה.." מטען ממרסי לאיזמיר באוניה "לקטיף" שהפליגה תחת פיקודו של של רב-חובל ברטהלמי לדדיה. סכום הביטוח  היה 11,000 לירות שטרלינג והפרמיה שולמה במזומן. "אלוהים יוליך אותם בשלום, אמן".

 

פוליסה לביטוח ימי מיום 11/9/1767 באדיבות כדורי חכם-אהרון.

תרגום כותרת הפוליסה לביטוח ימי מיום 11/9/1767

 

תולדות התחרות בין המבטחים בחו"ל

 

התחרות בין המבטחים שהתחרו ביניהם בהורדת מחירים ללא כל הצדקה כלכלית מקורה עוד בלונדון של המאה ה- 17. תחרות זו  כצפוי הניבה הפסדים כבדים למבטחים רבים שהתגברו עליהם רק לאחר התאגדות משותפת ושיתוף פעולה שכלל בין היתר פעולות משותפות לכיבוי אש, קביעת תעריף אחיד ושיתוף חברות בנתונים סטטיסטיים בערך בשנת (1820).

סימני אש

 

אתר סימני אש בישראלמעטים יודעים, אם בכלל כי לזכותם של המבטחים יש לזקוף, בין היתר, את רעיון מכבי האש. קבוצות כיבוי האש הופעלו לראשונה ע"י משרדי האש בבריטניה. כל קבוצה כזאת, מטבע הדברים, היתה מכבה את השריפה רק אם הבניין היה מבוטח במשרד האש אליו היתה קשורה. הבניינים המבוטחים סומנו ע"י סימני אש FIRE MARKS מיוחדים בחזית עליהם הופיע סמל החברה המבטחת. קבוצות כיבוי האש הפרטיות שהופעלו כאמור ע"י המבטחים השונים אשר זיהו את הרכוש המבוטח בעזרת  סימני אש.

 

סימני אש - הם שלטים מסחריים יצוקים ממתכת אשר חוברו לקירות המבנים המבוטחים. יש לזכור כי באותה תקופה כאשר רבים מתושבי לונדון לא ידעו קרוא וכתוב היו סימני האש, העדות היחידה על קיום הביטוח ומילאו לא אחת את התפקיד שממלאת היום הפוליסה הכתובה.

 

לא אחת ארע שמכבי האש בהגיעם לשריפה הבחינו לפי סימן האש כי הבניין מבוטח בחברה אחרת, היו מכבים תחילה את האש שפרצה בבניינים המבוטחים ע"י חברתם. מאוחר יותר, כאמור לעיל, שיתפו חברות הביטוח פעולה בנושא כיבוי האש אולם בעקבות שריפה גדולה בלונדון שמכבי האש של כלל חברות הביטוח לא יכלו לה, התאגדו מכבי האש על בסיס עירוני ומאז ועד היום עברו לידי הרשויות המקומיות. גם בארץ ניתן עדיין למצוא סימני אש על קירות בתים שבוטחו בתחילת המאה ע"י המבטחים המקומיים, למשל ברחוב ביאליק בתל-אביב, אלו הם הסמלים של המבטחים הראשונים שפעלו בארץ וסימנו את הבתים מטעמי מסורת.

 

אתר סימני אש בישראל

 

קישורים לאתרים בשפה האנגלית המציגים סימני אש והיסטוריה הקשורה לנושא:

 

 

ד"ר משה ו. ארהרד

 

דר משה ו. ארהרד, ז"לד"ר משה ארהרד נמנה עם מקימי חברת הביטוח "מגדל" בשנת 1934. הקמת החברה קשורה למתרחש בגרמניה באותה תקופה. ד"ר אדהרד שימש גם כמנהל סניף ברלין של "הפניקס, האוסטרי ושימש גם כנציג של חברת "אסיקורציוני ג'נראלי" האיטלקית אשר בשיתוף עמה הוקמה חברת הביטוח חברת "מגדל" ששמה נבחר ע"י המשורר חיים נחמן ביאליק.

 

ד"ר ארהרד שימש בשנים 1954 עד 1956 כיו"ר אגוד חברות הביטוח ובשנים 1957 עד 1972 כיו"ר התאחדות חברות לביטוח חיים.

 

 ג'נראלי היתה בעלת השליטה בחברה שהוקמה בשיתוף עם אוצר ההתיישבות היהודית הסוכנות היהודית, ד"ר ארהרד וד"ר ג'ורג' הלפרין. בתקופת מלחמת העולם השניה הפקיעו שלטונות המנדט את מניות המבטח האיטלקי ולאחר תבוסת הנאצים ובני בריתם הושבו לחברה האיטלקית 26% ממניות החברה.

מטבע הדברים, המבוטחים והעובדים הראשונים היו ממוצא גרמני.

 

ד"ר ארהרד הכתיר את "מגדל, בתואר "חברה לאומית לביטוח בישראל"  וראה בהקמת החברה אתגר לאומי לפיתוח המשק הישראלי. הוא שימש כמנכ"ל השי של החברה והיה הראשון להכריז עליה כחברה של סוכנים.

 

 הוא פיתח את שיטת סוכני הבית שהעניקה לסוכני הביטוח משכורת קבועה בתוספת אחוזים ממכירת הפוליסות. הסוכנים זכו לבונוסים והטבות שונות לפי היקף המכירה וזכו להדרכה ולהכשרה מקצועית.

 

באוניברסיטת תל-אביב מתנהל מכון למחקר לביטוח על שמו המעניק מדי שנה פרס לעבודת מחקר מצטיינת בתחום הביטוח. המרכז למחקר בביטוח  ע"ש ד"ר ארהרד  ראו להלן פוליסות חתומות ע"י ד"ר ארהרד.

 

תולדות התחרות בין המבטחים בישראל

 

נראה כי סיפור התחרות חוזר על עצמו גם במדינת ישראל. חלק מסיפורי הביטוח מקורם בתורה שבעל פה. ותיקי הביטוח וודאי זוכרים את ספר התעריפים הישן לביטוח אש (שיש לו היום ערך מוזיאלי בלבד, אם בכלל). מספרים שתעריפי האש נפרצו תחילה באותה תקופה כאשר פקיד בכיר בחברת ביטוח קבע מיון (מכפיל בסכום הביטוח) של 12 פרומיל (במקום 18 פרומיל) לנגריה גדולה. הנימוק לקביעה זו היה שמדובר במפעל מודרני בעל סיכון אש יחסית נמוך, שמהווה למעשה מפעל לרהיטים ולא נגריה. מה שקרה מאז ועד היום לתעריפי אש ידוע לכל.

 

דבר דומה ארע גם לביטוחי הקולקטיבים, גם כאן, לפי הסיפורים, נעשתה פריצת התעריפים בשנות השבעים כאשר מנהלים בחברת ביטוח מסוימת קבעו תעריפים מוזלים לביטוח רכב לקבוצה שמנתה כ- 600 פקידים נדרשים...

 

את תוצאות התחרות ניתן למצוא בספר המאזכר אף חברות שפעלו בעבר והפסיקו לפעול כמו: יהודה; הסנה; רותם; החברה הישראלית לביטוח משנה; ישראם-ארם; ירדניה; הלבנון; לביא; אשיות וכן חברות שבמשך השנים החליפו בעלים כמו סהר, שילוח, צור, שמיר, שמשון, בידרמן, קונטיננטל, מגדל, כלל, אריה, המגן, סלע, איתן, אררט, ציון, לה נסיונל, הפניקס, הדר ודולב

תרומת הביטוח למדינת ישראל

 

לארץ הגיע הביטוח באמצעות המתיישבים היקיים. בהתחלה היו מרבית החברות שפעלו בארץ מבטחים זרים, עם הזמן הלך חלקם וקטן, כיום כמעט כל המבטחים הם חברות מקומיות הנשענות על ביטוח משנה בחו"ל. אולם כבר בהתחלה בלט האינטרס הלאומי בהפעלת חברות הביטוח המקומיות.

 

כפי שמיהרנו לשכוח מלבנו את מאורעות מלחמת המפרץ בשנות התשעים של המאה הקודמת, כך נשכחו גם השעות היפות של ענף הביטוח בישראל כאשר אזרחים מבוהלים קיבלו הדרכה ובעיקר הרגעה אישית מסוכני ביטוח מיומנים ושופעי ביטחון עצמי בכל הנוגע למילוי טפסי מס רכוש להגדלת הביטוח הבסיס נגד נזקי הטילים. ברם העזרה לציבור לא החלה בתקופת מלחמת המפרץ. רעיון הביטוח, יש לזכור, הוא רעיון סוציאלי של עזרה הדדית: רבים המשלמים כסף עוזרים ליחיד שקורה לו נזק. ואנשי הביטוח הם ברובם אנשים האוהבים לעזור לזולת.

 

לכן אנו רואים כי כבר בתחילת המאה ראו מנהיגי הישוב צורך לאומי בהקמת חברת ביטוח מקומית, על מנת להשקיע את  כספי הפרמיות המשולמים ע"י היהודים בפיתוח הארץ. אנו מוצאים כי אנשים בעלי שיעור קומה כדיזנגוף וז'בוטינסקי עסקו בביטוח. מאיר דיזנגוף היה בעל נציגות של מבטחים אנגליים ושימש כנשיא כבוד של חברת "הללויד הישראלי לביטוח" שהוקמה בשנת 1933 ולימים שינתה את שמה ל"שמשון" על שם ספרו של זאב ז'בוטינסקי.

 

זאב ז'בוטינסקי היה סגן נשיא וגזבר של חברת הביטוח "יהודה" ושאול שטרניחובסקי (כן, זה שכתב את "שחקי שחקי" ואת "בת הרב"..) היה רופא החברה.. הסניף הראשון של חברת "יהודה" היה בירושלים ועם מקימיו נמנה גם מר שלמה רחמני ז"ל אביו של מר לוי רחמני, מנכ"ל חברת האחזקות של איילון. חברת הביטוח יהודה נקראה בתחילה "יהודה חברה לאחריות ולביטחון".

 

מסתבר, כי המשורר הלאומי נחמן ביאליק הוא זה שנתן לחברת הביטוח "מגדל" את שמה. אפילו חברת הביטוח "מגדל" הוקמה בשנות השלושים ממניעים לאומיים. הקמת החברה היא תוצאה ישירה של עליית הנאצים לשלטון בגרמניה. לאור המתרחש בגרמניה החליטו אנשי ביטוח יהודים שפעלו בגרמניה עבור חברת הענק "אסיקורציוני ג'נרלי" ו"הפניקס" האוסטרי לעלות לארץ ולהקים חברת ביטוח מקומית. אנשי הביטוח הם ד"ר ג'ורג' הלפרין וד"ר משה ארהרד. הקמת החברה זכתה לתמיכה וגיבוי מצד חברת הביטוח "ג'נרלי" שהיא היום בעלת השליטה בחברה. בתקופת מלחמת השחרור, כאשר הוטל המצור הימי על חופי ישראל סרבו למבטחים בחו"ל לבטח את הסחורות שנשלחו לשוק המקומי שהיה תלוי כמעט כולו ביבוא.

 

ללא ביטוח לא הסכימו היצואנים בחו"ל לשלוח את הסחורות. קבוצת מבטחים בראשותו של מר זיגמונד אדלרשטיין התאגדה ופנתה לקבוצת מבטחים שהיו עמם בקשרי עבודה וכך נוצר פול של מבטחים והמשלוחים חודשו. חברת "הסנה" בטחה את שיירות הרכב שעלו לירושלים בתקופת המצור והיו מבטחים שנתנו כיסוי לפי פוליסות ביטוח חיים ללוחמי תש"ח.

חוזר בנושא ביטוח ילדים  לסוכן הביטוח מיכאל נחמה שנשלח מהחברה הארצישראלית לביטוח כללי בע"מ, נשיא הכבוד: מאיר דיזנגוף

באדיבות שלמה נחמה מנכ"ל סוכנות "מייק ביט"

לחצו לקבלת התמונה - מכתב תודה לסוכן מיכאל נחמה 1934

פרסומת של הסוכן מאיר דיזנגוף

רישיון סוכן ביטוח של סוכן הביטוח מיכאל נחמה משנת 1964

מיכאל נחמה בתערוכה 1936  

סוכן הביטוח מיכאל נחמה בתערוכה משנת 1936

ביטוח חבות מעבידים בסוכנות דיזנגוף משנת 1943

ביטוח "חבות מעבידים" באמצעות מאיר דיזנגוף בשנת 1944

  יחיאל רבינוביץ עם נחמה והעובדים

יחיאל רבינוביץ עם נחמה ועובדי החברה הארצישראלית 1935

יחיאל רבינוביץ עם עובדי סוכנות הביטוח

משרד לאחריות כללית - ביטוח מקרי אסון ומחלה... אוטומובילים   - מתוך האוסף של אבישי לוביץ'


 

הבטחון ההדדי של חברי קפת עם מתוך האוסף של אבישי לוביץ'

רישיון הביטוח של חברת הביטוח "יהודה" משנת 1921

רישיון "יהודה" משנת 1921, לחצו להגדלה

"יהודה חברה לאחריות וביטחון בע"מ" הוקמה בשנת 1922 ולפי האמור בספר "ההיסטוריה של הביטוח בישראל" הוצאת לשכת סוכני הביטוח 1993, חברת הביטוח "יהודה" נמכרה בשנת 1943 ע"י בעלי המניות האמריקאיים לידי משפחת טייבר, הבעלים של חברת הביטוח "ציון" וכך התפתחה קבוצת "ציון-יהודה". 

ברכות של חברת הביטוח "יהודה" לרגל הופעת עיתון "דבר"

ברכות "יהודה" להופעת עיתון "דבר"

זאב ז'בוטינסקי, שימש כסגן נשיא וכגזבר חברת הביטוח יהודה.

 

רישיון המבטח של ציון משנת 1929
 

רישיון "ציון" משנת 1929, לחצו להגדלה

פוליסת ביטוח של "ציון" משנת 1939

פוליסת ביטוח חיים ב"ציון" משנת 1939, לחצו להגדלה

שטר של חברת יהודה משנת 1936 - באדיבות הסוכן אילן ליפנר

שטר של חברת יהודה משנת 1936 - באדיבות הסוכן אילן ליפנר

 

תעריף לביטוח חיים של "ציון" מינואר 1936

 
קבלות ציון משנת 1947 ומשנת 1948

 

 

הפוליסה של יהודה לביטוח דירה משנת 1962 באמצעות המשמר שרות לבטוח

רשימת הפוליסה לביטוח דירה: תקופת הביטוח כנהוג באותם ימים - חמש שנים. כמו שתוכלו לראות להלן הביטוח מתבטל מאליו אם הפרמיה אינה משולמת בתוך 20 יום. הביטול הוא בצהרי היום...

 

 פוליסה של "מגדל" משנת 1954

ע"ש שטקל אליעזר

עובדי קק"ל - 1931  מכתב בן-גוריון לאוסישקין

מגדל 1954 - תוספת לביטוח חיים חתומה ע"י דר' ארהרד

פוליסת ביטוח דירה בללוידס 1962

הפוליסה של "מנורה" משנת 1959

הזמנה להקמת "הסנה"

הזמנה מיוחדת לאסיפת קופת עם

על הסנה

 

קיצור תולדות הסנה - בטאון המכללה לביטוח 1993הסנה חברה ישראלית לביטוח נוסדה בשנת 1924 והפסיקה לפעול בשנת 1992 כאשר חברות הביטוח "כלל" ו"מגדל" קבלו לטיפולן את כל הפוליסות של החברה בביטוח כללי בענפי ביטוח דירה ורכב פרטי ומסחרי עד 4 טון (נזקי רכוש) וביטוח בתי עסק בסכומי ביטוח שאינם עולים על שלושה מליון דולר. החברות לקחו על עצמן גם את הטיפול בתביעות פתוחות של הסנה באותם ענפים.

 

הקמת החברה היתה ישיבה של קבוצת יזמים המקורבים להסתדרות בשנת 1924 בה הוחלט להקים קופת אחריות לביטוח חיים בשם "חיים" ולקדם רכישת זכויות של חברה אחרת שהיתה באותה תקופה בשלבי הקמה בשם "הסנה". מקורות המימון היו: ארגון פועלים יהודיים באמריקה, חברת העובדים וסיוע מעיריית תל-אביב. עוד על האופן שבו נוסדה החברה בכתבה בעיתון "דבר" משנת 1964 מאת אליהו מונצ'יק.

 

על אליהו מרגלית (מונצ'ק) מייסד הסנה ומנהלה הראשון באנציקלופדיה תדהר לחלוצי הישוב

 

במרוצת השנים גדלה חברת "הסנה" והיתה לחברה גדולה. בתקופת השיא הגיעה הפעילות לכדי 50% מהפרמיות בארץ. במהלך שנות השמונים הפכה הסנה לקבוצת הביטוח הגדולה ביותר וכללה בנוסף לסוכנויות ביטוח גדולות שהיו בבעלותה את חברות הביטוח: בידרמן (שהפכה מאוחר יותר להכשרת הישוב), החברה הישראלית לביטוח משנה, הסנה אינשורנס קומפני יו.קיי., שמיר, דקלה, שמשון, צור, ורותם (שהתמקדה בביטוח כללי באמצעות סוכנויות ביטוח וביניהן חברת "אושיות" כאשר הפסיקה לפעול כחברה ופעלה כסוכנות ביטוח). בשנים 1990 ו -1991 (שנתיים לפני הספקת פעילותה) הגיעה הסנה מבחינת התפוקה למקום הראשון בביטוח כללי ולמקום השני בביטוח חיים. כל תושבי המדינה הכירו בזמנם את פזמון הפרסומת: "מה שבטוח ביטוח ומה שבטוח הסנה"...

 

מיכאל נוסבויםמיכאל נוסבוים, ניהל את חברת הסנה ובנה את התשתית הכלכלית האיתנה של החברה. נוסבוים, שימש גם כיו"ר אגוד חברות הביטוח בין השנים 1969 עד 1972.

 

בנו, גד נוסבוים ממשיך את דרכו ומכהן כמנהל בכיר בחברת הביטוח אליהו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרסומת של חברת אושיות משנת 1985יש הטוענים, כי הפסקת הפעילות מקורה בהסתבכות כספית שהחלה כאשר ניסתה החברה בהנהלת איתן אבניאון להיכנס לעסקי ביטוח משנה בחו"ל. הפרמיות שהגיעו לחברה בתחילת הפעילות בחו"ל לא הצליחו לכסות על עלות התביעות. מנגד, טוענים, כי ההסתבכות החלה לאחר שעברו יותר מעשר שנים מיום ביצוע העיסקה. כמו כן יש הטוענים, בביטוח כללי נקבעו לא פעם מחירי ביטוח על בסיס שיקולי רכישה ונתח שוק ולא לפי כדאיות כלכלית וללא חיתום על בסיס אקטוארי.

 

עד עצם היום הזה נמצא גם מי שטוען שניתן היה למנוע את קריסת הסנה וכי המצב היה פחות גרוע מכפי שהדברים נראים. אחת הטענות היא שלו הסכימו המבטחים להעביר ל"קרנית" את תביעות ביטוח חובה של הסנה (דבר שבסופו של דבר קרה בעקבות הפסקת הפעילות) ניתן היה למנוע את סגירת החברה. טענה נוספת, מצביעה על כך שהמבטחים אשר "ירשו" את תיקי הביטוח של הסנה הרוויחו סכומים נאים, וכי למעשה ניתן היה להציל את החברה בהזרמת כספים נוספים אשר נדרשו להגדלת ההון העצמי של החברה בה בשעה שהשותף אשר אמור היה לאשר את הזרמת הכספים לחברה שהה בחו"ל מסיבות אישיות ולא יכול היה להתפנות לטיפול במשבר שנוצר.

 

 

חברת הסנה אינה באה לנצל את המבוטחים - מתוך האוסף של אבישי לוביץ'

פוליסות הסנה משנת 1944 - וחוזה נפרד לתקיצור תקופת ההתיישנות

קבלות הסנה משנת 1957


פרסומת של הסנה משנת 1963 - באדיבות רונית ואבישי לוביץ
'
              

פרסומת של הסנה משנת 1963 - באדיבות רונית ואבישי לוביץ'

לוגו הסנה

פוליסה בללוידס 1939

פוליסת ביטוח דירה משנת 1983 בחברת "שלוח"

ניסוח הפוליסה וציור השער ע"י החתמת הראשית של החברה בביטוח כללי דאז: קטיה שורצמן

מכתב מגדל משנת 1939 בגרמנית

 

פוליסה באנגלית של "המשמר" משנת 1940

מכתב של המשמר משנת 1962 בגרמנית - חתום ע"י מר זיגפריד המבורגר

חברות שהוקמו ע"י סוכנים

 

לעיתים אנו למדים מהעיתונות על עימותים שונים בין חברות הביטוח לבין סוכני הביטוח. מעניין, אם כן לבחון את פעולתן של חברות ביטוח שהוקמו על-ידי סוכנים.

 

 

חברת הביטוח "מגדל" הוקמה בשנת 1934  ע"י סוכן הביטוח אטיין בש עם זיגפריד הופיין.

 

חברת הביטוח "הראל" מנוהלת על ידי הדור השני של משפחת המבורגר שיסדה את המשמר שירות לביטוח. החברה מיזגה לתוכה חברות ביטוח שחלקן הוקמו על-ידי סוכנים: שלוח המשמר הראל סהר וציון.

 

חברת "שלוח" נוסדה ע"י משפחת במירה, משפחת המבורגר - מרגוט וארנסט, ז"ל שעלו מגרמניה ניהלו את "המשמר שירות לביטוח" אותו הקימו בשנת 1935 ומאוחר יותר בשנת 1975 ייסדו את חברת "הראל" וייצגו וייצגו בארץ מבטחים זרים נוספים.

 

פרסומת של חברת הפניקסחברת ביטוח ) שהוקמה ע"י סוכן ביטוח היא חברת "הפניקס הישראלי". החברה  הוקמה ע"י דוד חכמי ז"ל שהתחיל לעסוק בביטוח כבר בהיותו בן 20. ההתחלה היתה צנועה, הוא עבד במשרד של חדר והדפיס במו ידיו את הפוליסות של חברת הפניקס הלונדוני אותה ייצג. בשנת 1948 נסע לאנגליה ושכנע את האנגלים להקים חברה ישראלית בשותפות איתו. הכספים הושקעו על ידי האנגלים שסמכו את ידיהם על דוד חכמי ומינו אותו כמנהל.

 

דוד חכמי, ז"ל, מייסד הפניקס דוד חכמי בשיתוף עם ד"ר גרינגרד היה פעיל בהקמת המכללה לביטוח (שבתקופה שלפני הקמת המסלול האקדמי למדו בה כ- 3000 תלמידים!). היה הראשון שיצר את הקשרים ההדוקים עם חברת הסנה ובכך מנע פיצול לאיגודים שונים כדוגמת הפיצול הקיים בענפים אחרים. דוד חכמי נבחר פעם אחר פעם ליו"ר איגוד חברות הביטוח ואחריו נבחר גם יוסף חכמי, בנו. דוד חכמי יזם את ייסוד "אבנר" - איגוד לביטוח נפגעי רכב ואת הקמת בית הביטוח בשדרות רוטשילד בת"א, וקיבל את אישורו של המפקח על הביטוח להשקיע את הכספים בבית שנקרא על שמו עוד בחייו.

 

גם חברת הביטוח "איילון" הוקמה כאמור ע"י סוכן ביטוח, שלמה רחמני ז"ל שפעל בסוף שנות העשרים של המאה כסוכן של חברת הביטוח יהודה (שנוהלה על-ידי זאב ז'בוטינסקי) ובמקביל שימש כנציגה המקומי של חברת הביטוח "ניו-זילנד". חברת הביטוח איילון הוקמה רק בשנת 1976 כאשר חברת ניו-זילנד החזיקה ב - 27% מהון החברה עוסקת בביטוח כללי. הרחבת הרישיון לעסקי ביטוח חיים נתקבלה רק בתחילת שנות ה- 80.

חברת הביטוח "שומרה" הוקמה בשנת  1943 על-ידי וילהלם (זאב) לבקוביץ ועקיבא זלצמן, תחת השם פלגלס - חברה א"יי לביטוח חלונות ראווה בע"מ. בשנת 1986, נרכשה החברה על-ידי ב.צ. וינשטוק, יו"ר קבוצת סיני החזקות ביטוח. בעת הרכישה, כבר נקראה החברה בשם "שומרה" ומטרתו של וינשטוק היתה להרחיב את רישיון המבטח של שומרה מענף הזכוכית לבדו לשאר ענפי הביטוח.

 

הרכישה על ידי וינשטוק העלתה את החברה מדרגה שכן סוכנות הביטוח "סיני" שבבעלותו (בין הגדולות בארץ בביטוח כללי) החלה להזרים פעילות נוספת לחברה. יתר על כן יציאת חברות הביטוח בשנת 1992 מתחום ביטוח השמשות במכוניות, אפשר לשומרה תחום פעילות חדש וריווחי . במהלך מדורג בין השנים 1998-2002 השלימה שומרה את הרחבת רישיון המבטח שלה וכיום היא פועלת בכל ענפי הביטוח הכללי באמצעות סוכניה בכל הארץ.

עוד לפני "פלגלס" פעלה החברה באמצעות אותם המייסדים המקוריים (הייקים) וילהלם (זאב) לבקוביץ ועקיבא זלצמן תחת השם "המתקן" חברה בע"מ וזאת כבר משנת 1939. ראו כתבתו של מר יוסי ויינשטוק, מנכ"ל החברה.


 

 "מנהרת הזמן"

 

מודעה של חברת בידרמן משנת 1983חברת הביטוח "הכשרת הישוב" שנמכרה ע"י משפחת נמרודי לקבוצת אלעזרא, נוסדה ע"י סוכן הביטוח חנניא בידרמן שהחל לפעול כסוכן ביטוח עוד בשנת 1936. הרשיון לעסוק כחברת ביטוח ניתן בתחילה רק לענף ביטוח ימי (בשנת 1973) אולם בשנת 1978 הורחב לרישיון לכל ענפי הביטוח הכללי ובשנת 1980 הוקם האגף לביטוח חיים.

 

פרסומת של חברת דולב משנת 1993חברת הביטוח דולב פעלה משנת 1987 ועד למזוגה בחברת הפניקס על פי רישיון שהיה בידי ארד חברה לביטוח שהוקמה בשנת 1978 ע"י חברת הפניקס בשיתוף עם סוכן הביטוח גד קומרן שמאוחר יותר נקלע לחילוקי דעות על אופן ניהול החברה עם שותפיו וחלקו נרכש על ידי חברת הפניקס.

 

יהודה מצב טוקטליחברת הביטוח "אריה" (כיום כלל בריאות) נוסדה בשנת 1948 ע"י סוכן הביטוח יהודה מצב טוקטלי ז"ל שהיה בעל סוכנות ביטוח שייצגה בארץ מבטחים זרים. בשנת 1963 פירסם ספר אוטוביוגרפי "נתיבי חיי- זכרונות מעשים וארועים" בספר מספר טוקטלי על חלקו בתולדות הישוב ועל כך שבשנת 1933 ייצג בארץ את חברת "סאן" הבריטית ובשנת 1935 את חברת "אליאנס" של משפחות רוטשילד ומונטיפיורי ומאוחר יותר ייצג גם את חברת הביטוח "אוריון".

 

חברת הביטוח "קונטיננטל" (שהפסיקה את פעולתה), עסקה בביטוח ימי בלבד היא נוסדה בשנת 1971 ע"י סוכן הביטוח אלחנן לוונטל ומאוחר יותר נמכרה למשפחת הקבלנים אדלר. "לביא" חברה לביטוח (שאף היא הפסיקה לפעול) הוקמה ע"י בעל נציגות זרה של חברת נורשיפקו, מר זרובבל ליליאור.

 

 

מודעה של חברת הביטוח "עממית" משנת 1983מבין החברות שחדלו לפעול, חברת הביטוח "אשיות" הוקמה במתכונתה האחרונה ע"י בעל סוכנות הביטוח יעקב דננברג שבתחילה רכש את רישיונה של חברת הביטוח הוותיקה "עממית" אשר נוסדה בשנת 1932 ועם מקימיה נמנה גם  מאיר דיזנגוף, ראש העירייה הראשון של תל-אביב ובעלים של  נציגות ללוידס.

 

רישיון שניתן בשנת 1940 לחברת הביטוח "חסות" לעסוק בביטוח תאונות אישיות קולקטיבים באוטובוסים ובבתי קולנוע כנגד נזקי מלחמה ובתנאי שהחברה לא תטפל בביטוח זכוכית במשך חמש שנים מיום היווסדה.

ההסכם של חברת הביטוח "חסות" משנת 1940

לאתר סוכנות הביטוח "חסות חורין"

פוליסות באדיבות חברת סטארסופט

הצטרפות לביטוח קבוצתי

פרסומת בשפה הגרמנית - מילה למבוגרים

דבר להורים

המגן - תעודה עם ביטוח מוות ואנכות

מחלקת ביטוח חיים של החברה הישארצישראלית לביטוח חיים

פוליסה לביטוח רכב חובה של חברת "נורוויץ'" מ 1979

 

מכתב נלווה לפוליסת ביטוח חיים של י.מ. טקטלי משנת 1938

 מכתב נלווה לפוליסת ביטוח חיים של י.מ. טקטלי

היסטוריה של ביטוח חיים

 

ספרו של הרב מנחם סליי, ביטוח בהלכהביטוח החיים הנתפש כמוצר המתאים לחיים בעידן הטכנולוגי, תחילתו עוד במאה השלישית שלפני הספירה. מדובר בחברות לעזרה הדדית (מועדוני קבורה) שנהגו להושיט עזרה בתשלום הוצאות קבורה לשאירי חברים שנפטרו. התשלום נעשה מכספים ששולמו ע"י החברים. חברות מסוג זה היו קיימות במצריים העתיקה, בסין ובהודו. ברומי פעלו חברות בשם קולגיות שבימי הקיסרות חוקקו חוקים מיוחדים להסדרת פעולתן. חברות אלו דאגו בנוסף להוצאות הקבורה אף לסיוע כספי לחברים חולים וזקנים.בתקנון אחת החברות נמצא סעיף לפיו חבר מאבד את זכויותיו אם הוא מתרשל בתשלומים או מאבד עצמו לדעת. בתקנון גילדה של בורסקאים בלונדון נאמר, כי אם בעל מלאכה ירד מנכסיו בשל זקנה או חוסר יכולת לעבוד, יקבל שבעה פנסים לשבוע מהקופה המשותפת כל עוד ישמור על שמו הטוב. באותו סכום תזכה אלמנת חבר, ישרת דרך כל עוד תישאר באלמנותה.

 

הביטוח אינו נזכר בתנ"ך אולם יש בין חוקריו הרואים בדיני הייבום, סוג של ביטוח הנועד להבטיח את עתידה הכלכלי של אלמנה שלא ילדה ילדים.

 

במאות ה-16 וה-17 היו נהוגות בבריטניה פוליסות לתקופה קצרה שנועדו לכסות מקרי מוות בתוך תקופה מוגדרת. המבוטחים היו בעיקר סוחרים נודדים ואחרים שביטחו את חייהם כערובה לנותני הלוואות. הפוליסה המוקדמת ביותר הידועה כיום, היא פוליסה שנחתמה על-ידי שישה עשר חתמים ב- 18 ביוני 1583 למשך 12 חודש לביטוח חיוו של וויליאם גיבונס. הפוליסה כללה את המשפט "ינצור האל את בריאותו ויאריך את חיוו של סטנלי גיבונס". לרע המזל נפטר  גיבונס ב 9 במאי 1564 והחתמים נאלצו לשלם את סכום הביטוח.

במאה ה-17 פעלו בבריטניה מועדונים לביטוח הדדי שביטחו בסכום קבוע את חבריהם. מדי שנה, הועמד כל הסכום שנצבר (בניכוי ההוצאות) לרשות התלויים בחברי המועדון שנפטרו באותה שנה. כך שגבה הפיצוי היה תלוי במספר החברים ובמספר הפטירות בכל שנה.

 

בשנת 1774 אסר הפרלמנט הבריטי (לפי חוק ההימורים) התערבות על מותם של אנשים, שהתנהלה עד אז, בין היתר, בקפה של "ללוידס".

 

החברה הראשונה לביטוח חיים בבריטניה קיבלה התר לפעול מהמלכה אן בשנת 1706 אולם ביטוח החיים בצורתו המודרנית בבריטניה הגדולה נולד "רק" בשנת 1762. נורויץ' יוניון הוא שמה של אחת החברות שפעלו באותה תקופה, חברה זו (שהיא כיום חברת הביטוח הגדולה בבריטניה ונמנית עם קבוצת אויוה) רכשה בשנת 1808 את חברת ביטוח החיים הראשונה. נורוויץ' פעלה בישראל בביטוח כללי עד שנת 1982 בייצוג חברת נורשיפקו.

הפרסום הראשון של לוחות התמותה היה של הערים לונדון וברסלאו (ששימשו את אדמונד האלי) נעשה כבר בשנת  1693 ע"י ה ROYAL SOCIETY.

 

ביסמארקעוד נרשם בספרי ההיסטוריה, כי ביסמארק הנהיג ביטוח מפני מחלות בשנת 1883 ופנסיה מפני זקנה בשנת 1889.

ביטוח החיים הראשון בארה"ב נערך בפילדלפיה ב 22 למאי שנת 1776. ביטוח החיים בארה"ב התפתח רק כעבור 80 שנה לאחר שפחתה ההתנגדות לביטוח מצד קבוצות דתיות.

 

במהלך המאה ה-19 נוסדו בבריטניה  אגודות רבות שפעלו  למטרות ביטוח חיים הדדי של חבריהן.

ביטוח החיים בארץ נערך עוד בתחילת המאה הקודמת. באותה תקופה נקראה חברת הביטוח "יהודה" כחברה לאחריות ובטחון והמוטב/ת נקרא/ה "נהנה". בין המסמכים המצויים במצודת זאב, מצאתי כתב יד של זאב ז'בוטינסקי בנושא ביטוח חיים שערך בתקופת עבודתו כסגן נשיא וגזבר בחברת הביטוח "יהודה". כתב היד עוסק בהסבר פוליסת ביטוח החיים של "יהודה" וניתן ללמוד ממנו, כי נושאים כמו ביטוח חיים מעורב, ביטוח אובדן כושר עבודה ושחרור מתשלום במקרה של אי כושר עבודה, היו ידועים כבר בשנת 1929.

עד יום 1/1/1982, מועד כניסתו לתוקף של חוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981, ביטוח החיים במדינת ישראל לא נכלל בחוק חוזה הביטוח אלא נערך על סמך דין וחוקים שונים. חוק חוזה הביטוח הקודם, הוא חוק הביטוח העותומאני משנת 1323 (1904) חוק זה לא התייחס לביטוח חיים מתוך האמונה הדתית שהחיים הם בידי האל ואין לבטחם.

 

ביטוח החיים הצמוד למדד החל בישראל בשנת 1957 ונמשך למעלה מ- 30 שנה והתאפשר תודות לאגרות צמודות של הממשלה שנמכרו למבטחים. בשנת 1989 החל שיווק הפוליסות המשתתפות ברווחים. בשנת 2001, החלה הרפורמה בביטוח חיים, כאשר עודכנו לוחות התמותה, מרכיב הריסק הוזל ומרכיב הקצבה התייקר, העמלות שהגיעו לפעמים לכדי 180% מהפרמיה בשנה הראשונה נפרשו לאורך כל חיי הפוליסה ופועל יוצא מכך הוא ערכי פדיון גבוהים שנוצרו כבר בשנים הראשונות לתחילת הביטוח.

 

לסיכום

 

לענף הביטוח היסטוריה מפוארת וכי מקצוע הביטוח הוא מקצוע מכובד שעוסקים ועסקו  בו גדולים וטובים כמו מאיר דיזנגוף וזאב ז'בוטינסקי.  כמו שתוכלו לראות לפי הפוליסות הישנות, לא כל החברות נקראו חברות ביטוח בתחילת דרכן. למשל בפוליסות המופיעות במדריך זה לעיל נקראת חברת "יהודה" כ"יהודה, חברה לאחריות ובטחון בע"מ", חברת מנורה כ "מנורה חברה לאחריות ולביטוח משנה בערבון מוגבל", חברת "הסנה" נקראה " הסנה חברה ארץ ישראלית לאחריות בע"מ" ועד לסיום פעילותה נקראה "הסנה, חברה ישראלית לביטוח בע"מ", חברת "ציון" נקראה "ציון החברה הלאומית הארץ ישראלית לביטוח בע"מ".

 

סוכנות הביטוח "המשמר" נקראה "המשמר שרות לבטוח בע"מ" . הפוליסות הישנות לביטוח אלמנטארי היו מודפסות בדרך כלל על גבי דף אחד גדול שמצידו האחד הופיע שם החברה, תיאור הסיכון ולרוב גם פרטי המבוטח והפרמיה. דמי הרישום היו כ 6 אחוז ודמי הביול והפוליסה היו בסביבות 13 אחוזים. תעריף כולל אש פריצה היה 6.3 פרומיל.

 

כיום וגם בעבר ניתן היה למצוא בקרב סוכני הביטוח שמות מפורסמים כמו טל ברודי, מיקי ברקוביץ ודורון ג'מצ'י. תחרות בין חברות הביטוח היתה קיימת מאז ומתמיד ולפעמים אפילו סיכנה את מצבן הכלכלי של חלק מהחברות. מי שמכיר את ההיסטוריה ואת המבנה המיוחד של ענף בארץ ובעולם יודע כי קביעת מחירים אחידים אינה תמיד בהכרח תוצאה של קרטל אלא ובעיקר צורך הנובע מאומדן זהיר של הסיכון ותכתיבים של מבטחי משנה.

 

 

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright